הספרים "המכתב שנשלח עם הרוח"[1], ו"היפה בת הרוח"[2]
מאת אליהו אגסי ז"ל, 1991- 1909
אוסף סיפורי העם של יהדות בבל אשר פורסמו בשני הספרים,
הוא המשכו של אוסף המעשיות הבבליות לילדים אשר פורסמו בספרו הראשון של אבא,
"חושם מבגדאד"[3].
ליקוט הסיפורים, עיבודם והעלאתם על הכתב היו לאבא, מלבד
תחביב ומענה לשאיפה לשמר ולהעביר לדורות הבאים את תרבות בבל החילונית, גם התרפקות
על זיכרונות ערש ילדותו שבה "בלילות שבת וחג, בערבי הקיץ הבהירים וערבי החורף
הארוכים, הייתה המשפחה הבבלית מתכנסת סביב הסבא או הסבתא, האב או האם, ומקשיבה לסיפורים
המרתקים, שכל ילד וילדה שמרו אותם בלבם...".
לסיפורים למשמעם גדלו הילדים מוסר השכל וערך חינוכי רב,
שכן בעזרתם למדו "שיש אמנם גורל, אבל יש גם שכל לאדם שהשימוש הנכון בו עשוי
לקבוע רבות בחיי אדם." וכן ש"מעשים טובים רצויים לבורא ולבריות"
ו"שמצבים של קיצוניות, כגון קמצנות, בורות, תמימות הם מקור להפסד או
לגיחוך", "ובראש ובראשונה למדו שיש לדבוק בטוב ולהתרחק מן הרע".
זוכר אני סיפורים אלה שסופרו לנו מפי אבא בקולו הנעים
והמתנגן, ולמשמעם גדלנו אנו - ילדיו, וילדינו - נכדיו.
רבים מן הסיפורים האלה פורסמו גם בספרי לימוד רבים מטעם
משרד החינוך, אשר שמשו מקראה לילדים בכיתות הראשונות של בתי הספר.
שמעון אגסי, יולי 2006,
תל-אביב.
[1] "המכתב שנשלח עם הרוח",
סיפורי-עם של יהדות בבל, צייר: קליר יניב, בהוצאת "עם עובד", תל-אביב,
תשל"ט, 1979.
[2] "היפה בת הרוח", סיפורי-עם לילדים, (מסיפורי יהודי בבל), צייר:
נעים עזוז, בהוצאת "הדר", תל-אביב, תש"מ, 1980.
[3] "חושם מבגדד", מעשיות בבליות, ציורים: אסתר פולק, מהדורה שנייה,
בהוצאת "עם עובד", תל-אביב, תשכ"ו, 1966.